[et_pb_section bb_built="1" admin_label="section" _builder_version="3.0.47"][et_pb_row admin_label="row" _builder_version="3.0.47" background_size="initial" background_position="top_left" background_repeat="repeat"][et_pb_column type="4_4"][et_pb_text _builder_version="3.7" background_size="initial" background_position="top_left" background_repeat="repeat" use_border_color="off" border_color="#ffffff" border_style="solid"]

כתבה: אוולין אקרמן

שריפות ברחבי הארץ 2016
עבורי שריפות מתקשרות עם העבר, לפני עידן הבטון המזויין. לגור בבית או ברב-קומות הבנויים מבטון מזוין מעניקים את ההרגשה ששריפה היא נחלת העבר. תיאורטית אנחנו מתכננים את מקרה השריפה שאולי יפקוד את בניין המגורים שלנו או מקום עבודתנו כמצב שעלול לקרות והוא נמצא אי שם בעתיד. שריפה עלולה לפרוץ אבל אולי גם לא. כששריפה משתוללת וכשהאש מתגלה צריכים לפעול בדרך המהירה ביותר לפינוי. בבניין משרדים, מלון או בית חולים אנשים בודקים במפות המילוט את הדרך הקצרה ביותר להיחלץ מאזור האש והעשן ומתפנים בזריזות דרך המדרגות.

ב2016- פקד את הארץ גל שריפות בו פונו מבתיהם כ-75 אלף תושבים.

כיצד פונו בגל השריפות אנשים עם מוגבלות פיזית? על אף שכיום קיימים אמצעים יעילים וקלים לתפעול דוגמה כסא פינוי וחילוץ של חברת הכסא המוביל השומרים על כבודם של המטופלים, הרי שאלה פונו בצורה פחות הולמת וכפי שנאמר: "תמונה שווה אלף מילים".

למרבה הפלא עדיין לא קיים במדינה חוק המחייב בנייני רבי-קומות באחזקת ציוד מתאים לשם פינוי אנשים עם מוגבלות פיזית בעתות חירום.

 

 צילוםhttps://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/75/Police_in_Israel_Wildfire.jpg

[/et_pb_text][/et_pb_column][/et_pb_row][/et_pb_section]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *