פינוי אנשים מבניין בוער | הפעולה השלישית שיש לעשות מול סכנת האש.
רשויות כיבוי האש מסכמות את הפעולות שיש לעשות מול סכנת אש בשלושה כללים פשוטים:
מנע את האש
כבה את האש
פנה את האנשים מהבניין הבוער
היום אסביר על הפעולה השלישית – פינוי האנשים מהבניין הבוער
למשימת הפינוי מבניינים גבוהים היא החוליה החלשה בשרשרת אירועי השריפה. ברגע שזוהה עשן באחד החדרים המעליות מפסיקות לעבוד וכל השוהים בבניין צריכים להימלט במהירות דרך מדרגות החירום.
בחלק מהקומות ישנם חלונות מילוט המאפשרים פינוי דרך סולם מילוט של רשות הכיבוי. אולם, רק מספר מועט של רכבי הכיבוי מצוידים בסולמות מילוט, כך שאפשרות זו ברוב המקרים אינה מעשית.
חדר מדרגות סטנדרטי ברוחב 1.2 מטר מאפשר לשני אנשים לעמוד אחד ליד השני, אך כאשר ממול מטפסים לוחמי האש המרחב מצטמצם לאדם אחד בלבד וכתוצאה מכך ייווצר טור של מאות או אלפי אנשים המנסים להימלט דרך חדר מדרגות חשוך, צפוף, רטוב, דל בחמצן ופעמים רבות מלא בעשן סמיך.
יש לקחת בחשבון כי באותו חדר מדרגות צריכים להתפנות גם אנשים המתקשים ללכת, אחרים שסובלים מקשיי נשימה וילדים שיאטו את קצב הירידה. במצב כזה ישנו סיכוי שמאחוריהם ייווצר לחץ גדול של אנשים שירצו לעקוף אותם בניסיון להציל את חייהם.
רוחב חדר המדרגות נקבע ב"תקנות התכנון והבנייה" לפני עשרות שנים כאשר הבניינים היו נמוכים ואכלסו במעט דיירים. על אף שמספר הדיירים גדל עם התקנות לא שונו.
הרשויות, בהיותן מודעות לבעיית הצפיפות וחוסר החמצן בתוספת לעשן שממלא את נתיב הבריחה (חדר המדרגות), החליטו שלא לתת פתרונות על ידי הרחבת חדר המדרגות או בניית מדרגות חיצוניות. במקום זאת, הפתרון המוצע הוא התקנת מערכות טכניות שתפקידן להאריך את זמן השהות בחדר המדרגות ועל ידי כך לאפשר למספר רב של אנשים להימלט מהבניין.
דוגמאות על מערכות מסוג זה ניתן לקרוא במאמר השלם.
נכתב ע"י ארנון קנדל, ממונה בטיחות ויועץ בטיחות אש לחברות ביטוח, אוניברסיטאות, חברות בנייה ומפעלים.